לא יודעים מה איתכם, אבל לחזור לצרפת מלהיב אותנו כל פעם מחדש. מדינה שהתברכה בשפע של נופים, בשפע של אקלים וזה עוד מבלי להגיד אפילו חצי מילה על הפן הגסטרונומי של העניין – היא אף פעם לא מאכזבת ותמיד מגלה לנו עוד צדדים בה.
בואו נגלה ביחד צדדים חדשים בה, ערים, פינות חמד ואולי גם מלונות בפריז.
כן, אתם יכולים לעזוב לעת עתה את החיפוש של מלונות בברצלונה או טיסות למקסיקו, לכולם כבר ברור שנוסעים לצרפת.
פריז, שלום לך
לפעמים אנחנו שואלים את עצמנו האם יש עוד משהו נוסף לספר לכם על העיר בין המתויירות בעולם, שטרם שמעתם.
אולי כדאי שנספר לכם על פארק אנדרה סיטרואן, שבעברו היה מפעל של המותג סיטרואן ואז הוסב לפארק רחב ויפהפה על גדות הסיין, כאשר במרכזו נמצא..כדור פורח. לראות את גגות פריז ולא ממגדל אייפל – זו בהחלט חוויה.
ואולי כדאי שנגיד מילה או שתיים על Butte – aux –Cailles – שכונה שעוד לא מזמן הייתה כפר מחוץ לפריז. היא ציורית במיוחד, מלאה בגרפיטי בסגנון פריזאי ייחודי (ומאוד אמנותי) והביקור בה מרגיש כאילו נסענו אל מחוץ לעיר, אפילו אם אנחנו במרחק כמה תחנות מאזורים מרכזיים יותר.
רואן, שלום לך
מחוז נורמנדי שמח לפגוש אותכם. רואן היא במילה אחת קסם ובשתי מילים קסם טהור.
העיר נכנסה להיסטוריה מסיבות מעט פחות משמחות – זה המקום שבו ז'אן ד'ארק נשרפה על המוקד. בנוסף, זהו מקום שבו ריצ'ארד לב ארי ציווה לקבור את ליבו לאחר מותו.
אבל ההיסטוירה הפחות שמחה של העיר נשארה בעבר והיא ממש לא מפריעה לה לפרוח ולהיות פנינה יוקרתית.
מרכז העיר שלה מראה לנו איך סמטאות ישנות צריכות להראות, יש פה מגוון גדול של קתדרלות, כנסיות (כאלה שמוקדשות גם לז'אן ד'ארק ומספרות לנו את סיפורה הטראגי).
יש פה גם שעון עתיק ומהמם ביופיו, שעל מנת להבחין בו יש צורך להרים את המבט מעל הראשים של שבים ופוסעים ברחובותיה הצרים של מרכז העיר של רואן.
כמה שעות בעיר הזאת הן בהחלט לא מספיק זמן וכדאי להגיע לפה ליומיים.
רן, שלום לך
קפיצה קטנה לאזור Bretagne. רן היא עיר בירה של המחוז ועיר סטודנטים בהגדרתה.
אולי לא נמצא בה המון מבנים היסטוריים, שכן העיר נשרפה כמעט כליל ומבנים רבים היו צריכים להבנות מחדש, אבל את האווירה המיוחדת שלה נוכל להרגיש בוודאות.
האופי הברטוני מאוד שונה מאופי שאר צרפת, מעט כמו שקטלונים מגדירים את עצמם באופן שונה משאר הספרדים.
העיר קטנה וקומפקטית, יש בה פארק מקסים שנמצא מעט בצד מכל המולת הסטודנטים שלה והכי חשוב לא לפספס בה את הדבר החשוב ביותר (כמעט) – את האוכל שלה. גאלט ברטוני, שהוא בעצם קרפ מלוח ממולא העשוי מכוסמת. אנחנו כבר לגמרי מחכים לפעם הבאה שלנו באזור.
בורדו, שלום לך
בורדו כבר לוקחת אותנו למחוזות אחרים לחלוטין ואם לדייק – מחוז אקוויטניה. בשל הקרבה לאזורים דרומיים יותר באירופה, דוגמת ספרד, ממש ניתן להרגיש בה את הבדלי הוייב מאזורים אחרים בצרפת.
פיאצות רחבות, מבנים מרשימים ומונומנטליים, קנלה בכל מקום אפשרי.
עם כל הרצון להמליץ על מקום מסוים לבקר בו בבורדו, לא הצלחנו להחליט על אחד כזה, לכן ההמלצה שלנו היא להגיע לכיכר הבורסה, עם המזרקה המאוד מיוחדת שלה (שהיא גם לא בדיוק מזרקה) ולהמשיך משם לכל כיוון שמרגיש לכם שתרצו ללכת בו – אתם לא תטעו.
ולסיום – Etretat
מדובר בפינה כל כך מדהימה בצרפת, שלפעמים אנחנו שואלים את עצמנו, למה אף אחד לא צועק כמה חובה לבקר בה.
עיירה קטנה, ציורית ואופיינית לצרפת, מטפסים ברחובותיה ומגיעים לחוף הכי יפה שראיתם אי פעם. מצד שמאל סלעים לבנים בצורות משונות, בצד ימין גבעה ועליה כנסייה קטנה. והרעש גלים שעוטף אותכם ונדמה שאין יותר שום מקום למהר אליו.
מה הפלא שציירים מפורסמים דוגמת קלוד מונה מצאו פה השראה גדולה.
תסמכו עלינו שתרצו להישאר באזור להרבה, הרבה מאוד זמן.
אז מה אתם אומרים, צרפת שכנעה אותכם בדיוק כפי שהיא משכנעת אותנו כל פעם מחדש? קשה לנו להאמין שזה יכול להיות אחרת.