התייר צועד על קיבתו, זה דבר ידוע ומקובל בכל חופשה בעולם.
אנשים נוסעים מרחקים, חוצים יבשות וימים, מטפסים על הרים וצולחים יערות כדי להגיע למקום שבו מגישים את המנה הטובה בעולם ולסמן עוד "וי" אחד על טבלת המקומות שחובה לבקר בהם לפחות פעם אחת לפני שנמות.
יחד עם זאת, התייר בסיני לא בטוח שמגיע אליה דווקא בגלל האוכל.
סיני לא נחשבה מעולם למעצה קולינרית או למקום שאליו מגיעים כדי לאכול דווקא, אלא נתפסת יותר כמקום מושלם לחופשת בטן-גב איכותית, שבה האוכל הוא פונקציה שצריך למלא, בעיקר כדי שיהיה לנו כוח להמשיך ולא לעשות כלום במשך שאר היום.
אבל גם בסיני אפשר למצוא מקומות שבהם כדאי לבקר בזכות האוכל. אולי לא כאלה שרק בשבילם תיירים יגיעו מקצה העולם, אבל אם אתם כבר בסיני (וממילא נוסעים אליה שלוש פעמים בשנה) כדאי לפחות לעשות את זה למקומות עם אוכל טוב, לא?
מלונות בסיני – מגמת שיפור מתמשכת
מי שרגיל לנפוש במלונות של אילת, מכיר היטב את התמונה מארוחת הבוקר בחדרי האוכל במלונות – שולחנות ארוכים שמגיעים כמעט עד יטבתה עם ערימות של אוכל איכותי בסגנון בופה שבו אפשר להעמיס מכל טוב הארץ לצלחות, עד שלא יישאר מקום לארוחת הצהריים. אז בסיני התמונה היא מעט אחרת, אבל במלונות הגדולים – בעיקר בטאבה ודהב – בהחלט אפשר למצוא מבחר משובח וטעמים מעולים, במיוחד בשנים האחרונות בהן הבינו המארחים שכדי להשאיר ישראלים מרוצים צריך לתת להם גם לאכול טוב.
ביצים שמוכנות במקום, ירקות, גבינות, פלאפל, פול מצרי, לחמים, מאפים ועוד מיני מטעמים עומדים לבחירת האורחים שצריכים רק לבחור מכל השפע הזה כדי להתחיל את היום. במלונות שבהם יש עסקאות "הכל כלול" אפשר ליהנות מזה לאורך כל היום ובשעות הצהריים התפריט משתנה וכולל גם עוף או בשר, תבשילים מעולים, מגוון סלטים ושתיה קלה וחריפה. הכיף נמשך גם בארוחת הערב שגם לה אין במה להתבייש – פיצות, פסטות, לזניות ועוד לא מעט מנות לא רק מאיטליה שישאירו אתכם שבעים עד למחרת בבוקר. שוב, זו לא אילת, אבל רעבים בטח לא תצאו מחופשה במלון בסיני.
חושות בסיני – כבר לא רק טחינה וסלט ירקות
האגדה האורבנית (או המדברית) גורסת שבחושות בסיני אפשר להזמין טחינה וסלט ירקות בבוקר והם יגיעו בצהריים. אז העניין של ארוחת בוקר שמגיעה בצהריים עדיין מתקיים בחלק מהמקומות, אבל ההיצע הוא כבר רחב הרבה יותר מאשר טחינה וסלט ירקות, שטעימים כשלעצמם. בקמפים רבים מציעים אוכל מבושל מצוין, שכולל גם בשר או עוף ותוספות שונות כמו צ'יפס, אורז וירקות מבושלים, פיצות, דגים טריים ועוד מכל הבא ליד. עוד בניגוד לאגדות ולסיפורים, האוכל מגיע ברובו טרי מאוד (גם בגלל שלא תמיד יש איפה לשמור אותו ולכן מוכן במקום), ובכלל אחרי ששדרגו את החושות והחדרים באופן משמעותי, אין סיבה שבגזרת האוכל הקמפים יישארו מאחור.
בערים כמו דהב ושארם א-שייח', אפשר בכלל להתפנק במסעדות, חלקן מעולות ממש ומגישות פירות ים מצוינים, מוסקה, חומוס עם פול ועוד המון אוכל טוב שאת חלקו אנחנו מכירים מהארץ ואוהבים מאוד. אז בפעם הבאה שמישהו אומר לכם שבסיני אין מה לאכול ומחופשה בסיני חוזרים רעבים, הזמינו אותו לחופשה הבאה שלכם בדהב, לכו יחד לאכול צהריים במסעדה על הטיילת ובקשו ממנו לתאר את החוויה. סביר להניח שבפעם הבאה אותו אדם יביא איתו חבר נוסף כדי להמליץ לו על אוכל בסיני.
