רצועת החוף של סיני נמתחת לאורך כמעט 250 קילומטרים של שלווה, תחומים בהרים האימתניים מצד אחד שנותנים לנו לחסות בצילם, ובים האדום מן הצד השני שכל מי שטבל בו פעם או פעמיים מסכים שהכינוי "הים התכול" היה הולם אותו הרבה יותר.
בין לבין פזורים להם מאות קמפים ובתי מלון, טובים יותר או פחות, המושכים אליהם מאות אלפי מבקרים מידי שנה, מישראל ומהעולם.
משום ש-250 קילומטרים זה לא מעט, נהוג לחלק את האורך הזה למספר רצועות, בהתאם למיקום הגאוגרפי שלהן.
הצצה חטופה בכל מפה תגלה לכם את השמות שכולנו אוהבים לגלגל על הלשון בכל קיץ מחדש – טאבה, ביר סוויר, אל מחש, ראס א-שטן, נואיבה, דהב, נבק, שארם א-שייח', ראס מוחמד.
בין אם יש לכם את המקום הקבוע שלכם, ובין אם אתם מאלה שאוהבים לגוון ולנסות בכל פעם מקום חדש, אי אפשר שלא לשים לב לעליית קרנה של רצועת ראס א-שטן בשנים האחרונות. שנים היא נחשבה למקום ה"יחיד" בסיני. בה נפתחו הקמפים הראשונים (או מבין הראשונים) והמפרץ הקטנטן והמעוגל שלה מאפשר מעבר נוח וקל בין הקמפים, מה שהופך אותה לנגישה במיוחד. לאחר הפיגוע בשנת 2004 בחוף מון איילנד (ובמקביל גם במלון הילטון טאבה) זרם התיירות לסיני פחת, ורצועת ראס א-שטן ספגה את המכה האנושה מכל. המקום שהיה בית שני לישראלים, הפך שומם וקמפים רבים לא שרדו את המכה ונאלצו להיסגר.
הפריחה המחודשת של ראס א-שטן
בשנים האחרונות, עם העלייה המשמחת בקרנה של סיני בקרב הישראלים ובכלל, זוכה ראס א-שטן לעדנה מחודשת ושוב הופכת להיות מקום פופולרי ואהוב – גם החופים הוותיקים כמו מון איילנד סיני, רמדאן קמפ, סהרה קמפ, ראס סיני, קסטל ביץ' סיני ועוד, וגם חופים חדשים שנפתחו או שודרגו משמעותית לאחרונה כמו במבה קמפ, ליטל הד, מדיטיישן ויליג' ודומיהם. האנשים חוזרים ואיתם גם האווירה – ראס א-שטן תמיד נחשבה למקום עם אווירה צעירה המושכת אליה אנשים בהתאם (או שאולי האנשים הם אלו שהופכים את המקום למה שהוא…?). תמצאו שם צעירים שמחים, מוזיקאים מחוננים שינעימו לכם את הזמן סביב המדורה בערבים עם שירים וניגונים מכל העולם, מארחים חביבים שמציעים אירוח שמתחיל בחיוך ומסתיים בסחלב אלוהי שמוגש חם וטעים.
חופי ראס א-שטן שבו להיות הבחירה הראשונה של מי שמבקשים לצאת לחופשה מהחיים, במחיר סביר ובאווירה של חופש אמיתי, כזה שבו לא חושבים יותר מידי על מה יש לעשות היום או מחר (או בכלל) ופשוט זורמים עם הווייבים לאן שהם לוקחים אותנו. גם המרחק הקצר יחסית ממסוף הגבול בטאבה (כ-40 דקות נסיעה) תורם להחלטה כי אחרי נסיעה של כמה שעות לאילת, הדבר שאנחנו הכי רוצים הוא כבר להגיע לחוף, לזרוק את התיק בחושה ולהיזרק על הערסל למשך שאר היום.
נתראה בראס
אז רגע לפני שאתם מתכננים את החופשה הבאה שלכם בסיני, ועדיין מתלבטים לאיזה אזור לנסוע, קחו בחשבון שראס א-שטן שבה להיות המקום החם של חצי האי סיני. החושות השתדרגו לחדרים (בחלק מהמקומות), הגישה קלה ונוחה, המחירים בהחלט סבירים, הריפים צבעוניים ויפים והאפשרויות מגוונות. כל מה שנותר לכם לעשות זה רק לארוז תיק מינימלי, להזמין מקום מראש (כדאי כי מתמלא ממש מהר), לתאם עם נהג מונית שייקח אתכם למקום האהב עליכם ולעצום עיניים בתקווה שהחופשה לא תיגמר לעולם.
כן, היא תיגמר בסוף, כמו כל דבר בחיים, אבל זה רק תירוץ כדי להתחיל לתכנן את הפעם הבאה, כבר בדרך חזרה הביתה. למעשה, זה מה שהופך אותה לחופשה כל כך כיפית. אז… נתראה בראס!
