גילי כותב\ת "אוטובוסים: יש 2 סוגי אוטובוסים :ממשלתי ותיירים. ההבדל בינהם הוא שאוטובוס תיירים עולה כפול, יוצא רק בשעות מסוימות, עוצר הרבה בדרך, יש הרבה עיכובים, וזה אותו אוטובוס כמו הממשלתי מבחינת נוחות (או אי הנוחות). הממשלתי יוצא מתחנה מרכזית העירונית בכל עיר, יותר מהיר, עצירות קצרות, כמעט תמיד יש אוטובוס לכל מקום, ואם לא אז לנקודה בדרך שממנה ממשיכים. פוגשים הודים מצחיקים, ולא יקר. אנחנו בעד הממשלתי.


רכבות: אחת הדרכים הנוחות ביותר לטייל בהודו. לנסיעות יום קונים כרטיס לג'נרל קלס, שזו המחלקה הכי זולה, ואפשר גם לשבת במחלקה של הסליפרים (דרגשי שינה). נסיעות לילה הכי זול לקנות למחלקה שניה סליפר (2nd sleeper ). מקבלים דרגש בקרון של 6 מיטות, צריך להזמין מראש. כמובן שיש מחלקות יותר טובות עם מיזוג אוויר ואוכל שעולות יותר. אם הרכבת מלאה ואין מקומות, בקרונות האלה יש סיכוי למצוא מקום. ברכבות יש הרבה מאד גנבות וצריך מאד לשמור על התיקים הקטנים ולא לעזוב אותם רגע לבד.
לפעמים יש יותר מרכבת אחת לאותו יעד, לבדוק איזה יותר מהירה או יותר זולה.
בד"כ בתחנות הרכבת יש חדר המתנה לתיירים שהוא קצת יותר נחמד לנוח בו ולהמתין לרכבת.

מדלהי יצאנו לראג'סטאן המקסימה, מלאת הצבעים, אנשים ונשים צבעוניים על רקע המדבר, הפרות הכי גדולות בהודו והקסם המיוחד. לנסיעה הראשונה שלנו הזמנו נסיעת לילה באוטובוס תיירים (עם סליפר) מדלהי לפושקר (230 רופי). יצאנו בשמונה בערב ואחרי נסיעה קצרה האוטובוס עצר לשלוש שעות להעלות סחורה. בדרך האוטובוס עצר שוב בג'ייפור לעוד שעתיים לפרוק את הסחורה, והגענו ב- 11 בבוקר לפושקר. (באוטובוס ממשלתי זה לא קורה). אפשר גם לקחת רכבת מדלהי לאג'מר (שצמודה לפושקר). את שאר הנסיעות שלנו ברג'סטאן עשינו באוטובוסים ממשלתיים.