גילי כותב\ת "רוב התיירים מתאכסנים בטאמל. הטאמל הוא רובע צפוף ורועש עם רחובות צרים, מלאים בחנויות, מסעדות, סוכנויות נסיעות, ובסביבתם הרבה אכסניות. אכסניה: hotel puskar, 170 רופי לזוג ללילה. ישנה מאפייה טובה בשם פאמפרניקל, אחלה סנדוויצ'ים עוגות וארוחת בוקר. מחוץ לטאמל ברחוב ניו-רואד ניתן לקנות מוצרי אלקטרוניקה במחירים נמוכים כגון: מצלמות, ציוד צילום, מיני-דיסקים וכדומה.

אפשר לעשות טיול יום לעיר נאגראקוט שמשקיפה על האזור, לראות את הזריחה או לשכור אופנים לעלות איתם באוטובוס ולרכב חזרה לקטמנדו. אין הרבה מה לעשות בקטמנדו לפי דעתנו.

לטראקים אפשר להתארגן בקטמנדו או בפוקרה. ציוד טראקים יותר זול לקנות בפוקרה כגון: מעיל פליז, חולצה/גרביים/מכנס תרמי, כובע, כפפות וכדומה. מאד זול בנפאל. לא מומלץ לקנות נעליים לטרק בנפאל הם מתפרקות אחרי שבוע. מי שנוסע מכאן לעשות טראקים בצפון הודו עדיף לקנות ציוד בנפאל.

פורטר(סבל):מי שלא חייב לקחת פורטר שלא יקח. עדיף לצמצם ציוד ולסחוב לבד. בימים הקשים אפשר לקחת פורטר ליום אחד בלבד. הרבה פעמים הפורטר לא מוצלח, יכול לעכב ואפילו ממש להפריע. כמובן שיש גם פורטרים טובים שאפילו משפרים את ההנאה בטרק אבל אין שום דרך לדעת את זה מראש.

אפשר לקחת פורטר מסוכנות או עצמאית. סוכנות נותנת אחריות שהפורטר לא יברח עם הציוד. ישנם סוכנויות שעובדות בעיקר עם ישראלים כגון: סוכנות סוויסה וסוכנות שי, ומארגנות פעילויות כמו ראפטיג ובאנג'י וגם הסעות.

המחירים לפורטר ולפרמיט משתנים מטרק לטרק. אנחנו יצאנו לאראונד-אנפורנה טרק. פרמיט לטרק עלה 2000 רופי לאדם ופורטר בסוכנות עולה 400 רופי ליום כולל כל ההוצאות. שכרנו שקי-שינה (20 רופי ליום).

יש סופרמרקטים ממש גדולים בקטמנדו ומלאים בכל טוב, אפשר למצוא שם הכול. כדאי לקנות פרות יבשים לפני היציאה לטרק (בטרק עצמו הם מאד יקרים) הם נותנים המון אנרגיה בזמן ההליכה. כדאי לקחת כמה שיותר גלילי נייר טואלט (המחירים בטרק לא זולים).

חובה לקחת משקפי שמש וקרם הגנה, וזלין ליובש. כדורים למחלת גבהים (אפשר לקנות גם בנפאל). נרות היו מאד שימושיים בטרק. אפשר לקנות כמעט הכול לאורך הטרק אז לא להשתגע ולסחוב כמויות.

טיהור מים: בסופרמרקטים אפשר לקנות בקבוקון כלור לטיהור מים (piyush) שעולה רק 25 רופי (2 שקל) שמספיק לכל הטרק- אנחנו השתמשנו בזה.