אלי  כותב\ת "נובה מייסטו- העיר החדשה (Nove Mesto ) נוסדה בשנת 1348 על ידי קארל ה- 4. זהו מרכז מסחרי והעסקים של פראג והאזור התוסס ביותר בעיר: חנויות, בתי-קפה, בארים ומסעדות מתחרים על כל מטר פנוי לאורך השדרות והכיכרות היפות של העיר החדשה.
נובה מייסטו תוכננה ונבנתה באופן מאורגן ביותר: הוצאו מפרטים מדויקים לגבי חומרי הבנייה, גובה הבתים ומועדי הבנייה. מרבית תושבי הרובע היו ממעמד הפועלים. הישוב המבוצר באזור נבנה בימי הביניים, נעשו ניסיונות לאחד את העיר העתיקה עם העיר החדשה, אך ללא הצלחה עד לתקופה מאוחרת הרבה יותר, כאשר בשנת 1784 התאחדו כל חלקי פראג ובכללם אזור זה.

האזור נוקה בסוף המאה ה- 19, והחלה עבודת בנייה ופיתוח מסיבית אשר הפכה את העיר החדשה לאזור המגוון ביותר בפראג מבחינה אדריכלית, כשבכל פינה אפשר לראות דוגמאות נפלאות של בנייה בסגנון אר-נובו ובנייה מודרניסטית.

בית העירייה:
בית העירייה (obecni dum ) המקסים מחובר באמצעות קשת לשער אבק השריפה. הבניין ניצב במקום בו שכנה במאה ה- 15 חצרו של המלך ולאדיסלב, והוא ללא ספק בניין האר-נובו היפה ביותר בפראג.
הבניין תוכנן בידי אוסוולד פוליבקה ואנטונין בלשאנק כמרכז תרבות ואמנות. בנייתו הסתיימה ב- 1911. החזית הכיפתית נושאת חצי עיגול גדול של מוזאיקה שכותרתו "הוקרה לפראג", והיא מקושטת בעיטורים עשירים ובפסלים. פנים הבניין מרשים עוד יותר, כי כל רהיט וכל חפץ בו הם מקוריים.
"אולם סמנטה" הוא החלק החשוב ביותר בקומפלקס:
זהו אולם הקונצרטים הגדול ביותר בפראג ובו מתקיים באופן מסורתי הקונצרט הראשון בפסטיבל האביב השנתי של פראג.

"שער אבק השריפה":
שער אבק השריפה (prasna Brana ) בסוף רח' צלטנה שומר על הכניסה לעיר העתיקה. השער הראשון הוקם בנקודה זאת במאה ה- 11 : השער הנוכחי, שהוא יותר מגדל ייצוגי מאשר שער שנועד לשם הגנה, הוקם בסוף המאה ה- 15, וקיבל את שמו אחרי ששימש כמקום אחסון של אבק שריפה במאה ה- 17. בפנים ישנה תערוכה קטנה על תולדות השער וגישה למרפסת תצפית.

התיאטרון הלאומי:
האתר החשוב ביותר ברח' נארודני השוכן בקצהו המע' של הרח'. אתר זה משתרע על שטח נרחב על גדות הוולטאבה. באוגוסט 1881 נבנה התיאטרון מכספי מנויים, אך ימים ספורים לפני פתיחתו הרשמית הוא נשרף עד היסוד.
שנתיים מאוחר יותר הושלמה בנייתו של תיאטרון חדש, שמומן בחלקו על ידי תרומות ציבור. בנית התיאטרון הייתה בפיקוחו של יוסף שולץ (שתכנן את המוזיאון הלאומי). בנובמבר 1883 נפתח התיאטרון החדש עם הצגת הבכורה של האופרה "ליבושה" מאת סמנטה. הבניין השני תוכנן על ידי יוסף שולץ שאיחד תיאטרון ארעי ועוד בניין עם תשלובת התיאטרון הלאומי. מיטב אומני התקופה תרמו מכישוריהם כדי לקשטו. בין השנים 1977-1983 נערכו בבניין התיאטרון שיפוצים נרחבים ושחזורים והוא נוקה מבפנים ומחוץ. חדרים חדשים נוספו והציוד הבימתי הוחלף במודרני יותר. הבניין יפה לא רק מבפנים אלא גם מבחוץ. לאכסדרה הפונה לנרונדי יש חמש קשתות המעוטרות בציורים מאת יוסף טולקה. ובעליית הגג שלו ניצבים פסלי אפולו ותשע המוזות מאת בוהוסלב שנירץ'. אותו אמן אחרי גם לפסלים באכסדרה של החזית הצפונית.
השער הצפוני ובסיס הגג כולו מכוסים בפסלים אלגוריים, ואילו חלקו העליון של הגג צבוע בכחול עז ומעוטר בכוכבים בצבע כסף (הסמלים שיאי יצירה אשר על האומנים לשאוף להגיע אליהם). כל האומנים החשובים של אותה תקופה תרמו לעיצוב הפנים המפואר, הכולל פרסקות תקרה גדולות המתארות את האומנויות ומסך מקסים בצבעי אדום זהב.

המוזיאון הלאומי:
המוזיאון הלאומי (Marodmi muzeum ) זה מבנה ניאו-רנסנסי גדול, בעל כיפת זכוכית. המוזיאון שולט על צידה הדרומי של השדרה. המוזיאון תוכנן בידי יוזף שולץ בשנות ה- 90 של המאה ה- 19 (1885-1890) בכוונה ברורה לחקות את המוזיאונים הגדולים של פאריס ווינה. הבניין הוא גם אחת העדויות הטובות ביותר לתחיית האומנות הצ'כית. בחזיתו מתנשא מיגדלון דמוי כתר מלכות וממרפסתו נשקפת הכיכר כולה כמו הייתה מונחת על כף היד. הארמון, אורכו 100 מטרים, והוא הבניין המרהיב ביותר בכיכר. הכניסה המרשימה מעוטרת בשורה של דמויות אלגוריות, לאורך המעקות של גרם המדרגות הראשי הנהדר, מאירים אשכולות של מנורות נחושת, ומסביב אכסדרה של חצאי עמודים קורינתיים עשויים שיש. למעלה, מתחת לכיפת הזכוכית נמצא הפנתאון של המוזיאון: פסלים של לומדים ואומנים צ'כים. הבניין עצמו הוא למעשה המוצג העיקרי של המוזיאון.
התערוכות המוצגות במוזיאון הם: חקר טבע, ארכיאולוגיה, חקר מאובנים ופרהיסטוריה. בספריה מוחזקים כמיליון ספרים, ביניהם כתבי יד נדירים מימי הביניים.
שעות הפתיחה הם יום ב' ויום ו' בין השעות 09:00 עד 16:00, יום ד', ה', שבת ויום א' בין השעות 09:00 עד 17:00, יום ג' סגור.
מטרו: Muzeum

כיכר ואצלב:
הכיכר המפורסמת ביותר בפראג היא לב ליבה של העיר החדשה. למעשה זו אינה כיכר אלא שדרה מרשימה היורדת במדרון מתון ורחבה הנמתחת מהעיר העתיקה לכיוון דרום-מזרח, החל במוזיאון הלאומי וכלה ברחוב הקניות האופנתי נה פריקופי (Ma prikope ).
שדרת ואצלב (Vaclavske namesti ) היא מקום סואן ותוסס של בתי מלון גדולים, דיסקוטקים, מועדונים וחנויות. בימי הביניים בתקופת מלכותו של קארל ה- 4 התקיים פה שוק סוסים, אך כיום לא נותר לכך כל זכר.
במשך שלושת שבועות דרמטיים בנובמבר ובדצמבר 1989, הפכה כיכר ואצלב למוקד ההתקוממות נגד המשטר הקומוניסטי. המאורעות הובילו להפלת המשטר, והגיעו לשיאם בהפגנה השקטה של 150.000 איש שהתאספו מול המוזיאון הלאומי, נכנסו להיסטוריה כ "מהפיכת הקטיפה". מיד לאחר מכן שימש פסל ואצלב הקדוש מעין מצבה לאומית וסמל הדמוקרטיה, ועל המדרגות המובילות אליו מפוזרים פרחים, ניירות, תמונות קדושים, שלטים ואלוני מחאה. הפסל הנוכחי הוצב ב- 1912. הפסל גדול, עשוי ברונזה, מראה את ואצלב יושב על סוסו ומוקף בפסלי קדושים צ'כים אחרים.

מעט הלאה משם נמצא אתר זיכרון ליאן פלאח, שהצית את עצמו כמחאה על הפלישה הסובייטית לפראג באוגוסט 1968.
בקצה הצפוני של השדרה שוכן בניין מרשים מאוד, "ארמון קורונה" (palac koruna ) שנבנה ב- 1914. העיטורים העשירים של בניין החנויות ומשרדים זה מסתיים בצריח פינתי עטור כתר.
השדרה מלאה באתרים ומקומות מעניינים, והנה אחדים מהם:
בית פטרקה במס' 12, נבנה בשנות ה- 90 של המאה ה- 19. בית ויל בן חמש הקומות הוקם בשנת 1896 , לידו שוכן בית מלנטריך כאן הופיע האבל ודובצ'ק בימי המהפכה, קרוב לבית מלנטריך נמצא פאלאץ לוצרנה מרכז קניות גדול, הכולל גם אולם קונצרטים ובית קולנוע שנבנה בתחילת המאה.

elim