נתן כותב\ת "טרק הפיץ רוי באל צ'אלטן.
הר פיץ רוי (Cerro Fitz Roy) נמצא בתוך הפארק הלאומי לוס גלסיירס (Parque Nacional Los Glaciares) המכסה שטח של 6,000,000 קמ"ר של הרים, קרחונים ואגמים בשטחה של פרובינציית סנטה קרוז (Santa Cruz Province) בדרום ארגנטינה. הפארק נמצא בחבל הארץ המכונה פטגוניה (Patagonia). רוב הפארק בלתי נגיש למבקרים, למעט שני אזורים - אזור פיץ רוי ליד העיר צ'אלטן , ואזור הקרחון פריטו מורנו. הפארק הלאומי הוכרז בשנת 1981 כאתר מורשת עולמית על-ידי אונסק"ו.

טרק פיץ רוי
טרק פיץ רוי הוא מסע רגלי אל תוך שמורת לוס גלסיירס. הטרק עובר בין גושי גרניט עצומים, קרחונים תכלכלים ואגמים קסומים בלב. הבולטים מבין ההרים באזור הם הר פיץ רוי - גוש גרניט עצום שגובהו 3405 מטרים מעל פני הים, והר טורה, שגובהו 3102 מטרים מעל פני הים.


הנסיעה למקום
יוצאים מהעיר אל-קאלאפטה (El Calafate) לאל צ'אלטן. ישנן בין 3 ל-4 חברות אוטובוסים שמפעילות שירות על הקו. עלות הנסיעה היא 90 פזו (30 דולר ) הלוך וחזור, או 45 פזו לכל כיוון, כאשר ניתן להוריד את המחיר ל-80 פזו, אם קונים דרך אותה החברה גם את ההסעה לקרחון המתנפץ פריטו מורנו, סיור שיוצא גם הוא מאל קאלאפטה. האוטובוסים יוצאים חזרה בסביבות השעה 18:00 בערב מאל צ'אלטן לאל קאלאפטה.

היום הראשון
כאשר מגיעים לעיירה אל צ'אלטן ניתן להשיג מפה חינם של הטרק במודיעין של התיירים או אצל הריינג'רים, שומרי הפארק. כאשר אני הגעתי לא הייתה מפה באף אחד מן המקומות, ויצא שקניתי על חשבוני מפה לטרק ב-10 פזו (3 דולר). למרות שאין צורך במפה, תמיד מומלץ שתהיה אחת.
ממשיכים לאורך הרחוב הראשי עד לקצה שלו, עד לבית עם הגג הצהוב שמשם מתחיל הטרק. המקום נמצא בסוף העיירה. יש הרבה קטעים שצריך לחכות, כי עוברות שיירות של אנשים או סוסים... טרק מאוד פופולרי בלשון המעטה. הקטע הראשון של הטרק הוא עד לגונה קפרי (laguna Capri) , שהיא לגונה קטנה ויפה, שמשם נשקף הנוף של ההר. אח"כ ממשיכים עוד שעתיים וקצת, לאורך השביל, שהוא מין תעלה כזאת, אי אפשר ללכת לאיבוד. חלק מהזמן עוברים נחלים ונהרות, על גשרונים ארעיים כאלה... הנופים מדהימים... היעד היומי של הטרק הוא מחנה פוינסנוט (Campo Poincenot) למרגלות הר פיץ רוי. מקימים את האוהל ומתארגנים ללינה במקום. במהלך העונה שומרי הפארק מקימים במחנה אוהל שלהם, עם משמרת קבועה של שני פקחים לפחות שאחראים על המקום. הם נותנים הסבר קצר על
שמירת הניקיון, רושמים פרטים של המטיילים וכו'.

היום השני
מומלץ לקום מוקדם, ולעלות לפני הזריחה אל לגונה דה לוס טרס (Laguna de los Tres) כדי לראות את הזריחה, שבמזג אוויר טוב צובעת את ההר באדום וכתום, תופעה הנקראת "זריחת האש - Amanecer del Fuego". נכין אתכם כבר מעכשיו שמדובר בטיפוס די מעייף, אבל לא קשה במיוחד. הנופים הנשקפים מן הלגונה הינם מדהימים, ופשוט אין חשק לרדת חזרה.
יורדים מההר, והולכים במעלה הנהר rio blanco , ומגיעים אל לגונת פיידרס בלנקס (Laguna Piedras Blancas), אליה גולש קרחון יפיפה, לי באופן אישי הייתה ההזדמנות לראות כיצד חצי מהקרחון מתמוטט בתגובת שרשרת היישר לתוך הלגונה ויוצר גל צונאמי קטן...
חוזרים למחנה ללינה.

היום השלישי
מקפלים את המחנה (ולוקחים את כל האשפה שלכם איתכם, לא משאירים אותה במקום) והולכים ללגונה טורה (Laguna Torre). אחרי שהתמקמתם במחנה ד'אגוסטיני (Campo D'agostini).מומלץ לצאת הליכה לאורך לגונה טורה לתצפית על קרחון טורה ועל הר טורה. חזרה ללינה במחנה.

היום הרביעי
מקפלים את המחנה ויורדים בחזרה לעיירה אל צ'אלטן.

כמה הערות...

תכנון הטרק-
למרות המסלול שמצורף למעלה, אתם עדיין צריכים לוודא (דרך שומרי הפארק בדר"כ) שיש לכם מזג אוויר טוב לימי הטרק. אם אתם רואים שישנו מזג אוויר שמספיק לפחות ימים מאשר התכנון, אפשר לוותר על היום השלישי לדוגמא, או לרוץ את כל היום הזה במטרה להגיע לאוטובוס שיוצא בשעה 18:00 בערב. לעניות דעתי, אין טעם לעלות עד להר ולהיתקע שם במשך ימים בגלל מזג אוויר גשום.

תחבורה-
ניתן לעשות את הטרק ביום אחד למי שלחוץ בזמן. יש אוטובוסים של אחת מהחברות שיוצא כל יום במהלך העונה בסביבות 2 לפנות בוקר, ומביא אותכם לעיירה בשעה 6 בבוקר. ככה ניתן לצאת באיזי, לעשות את הטרק ולחזור באותו יום. האוטובוסים חזרה (ויש 3 או 4 חברות שונות) יוצאים בסביבות השעה 18:00 מאל צ'אלטן לאל קאלאפטה. אם אתם קבוצה גדולה מומלץ לבדוק את העלות של השכרת רכב או איזשהו דיל עם נהג מקומי בנוגע לתחבורה הלוך וחזור.

ציוד לטרק-
אוהל וציוד נגד גשם הם חובה לטרק. אפילו במהלך העונה יש ימים גשומים וסוערים. הרוחות במחנה פוינסנוט (Campo Poincenot) יכולות להעיף גם אותכם...
אני באתי עם ציוד מוכן מהארץ, שכלל אוהל, שק"ש, מזרון מתנפח (שהתפנצר), כהלייה וערכת בישול.
ניתן להשכיר את כל הציוד הנ"ל בעיר אל קאלאפטה או בעיירה אל צ'אלטן. לפי מה שנאמר לי, באל צ'אלטן יותר זול כל נושא ההשכרה. הדבר היחידי שאני ממליץ להביא מהבית הוא כהלייה או גזייה טובה. זה יכול להיות קצת מגעיל להשתמש בציוד של אחרים לבשל לעצמכם את האוכל.
בנוגע לאוהל-רוב הסיכויים שתקבלו אוהל סביר, אבל אני ראיתי זוג ישראלים שהשכירו אוהל והסתבר שחסרה אחת מ"הקשתות"... אתם לא רוצים לדעת איך הם ישנו שם... הלקח, להשקיע עוד מספר דקות, לפתוח את האוהל ואפילו להקים אותו, לפני שאתם משכירים, לעשות את זה בחנות ההשכרה!!!
מומלץ להביא יריעת ניילון ולשים אותה מתחת לאוהל ובכניסה, יש חול והרבה מאוד אבק.

מומלץ להביא את הכפפות גומי שמשתמשים בהן לשטוף את הכלים בכיור, מכיוון שאת המים (לשתיה ולבישול) לוקחים מהנהר הסמוך, ואלו מי נהר ק-פ-ו-א-י-ם !!!

אוכל-
ככל שמתרחקים מהציויליזציה, ככה עולים המחירים של האוכל והמזון. קחו בחשבון שהמבחר באל צ'אלטן הוא הרבה יותר קטן מאל קאלאפטה, לכן מומלץ לקנות את כל המצרכים לטרק כבר שם.
המים בשמורה הם מאוד קרים וטעימים לשתיה, ושקית של מיץ מרוכז (tang) הופכת אותם למעדן אמיתי.

לינה-
אם ברצונכם להישאר ללינה באל צ'אלטן, מומלץ להזמין מקום מראש מכיוון שבעונה החמה כל האכסניות מלאות עד אפס מקום, ואתם תיאלצו לישון באחד מאתרי הקמפינג המוסדרים שנמצאים בתוך העיירה.

קישורים מומלצים
הפארק הלאומי לוס גלסיירס http://www.losglaciares.com
האתר של העיירה אל צ'אלטן http://www.elchalten.com/i.html
האתר של העיר אל קאלאפטה http://www.calafate.com