גילי כותב\ת "נחתנו בדלהי בינואר 2004, אחרי חודשיים שטיילנו בדרום מזרח אסיה. מזג האוויר היה מצוין, לא קר מידי ולא חם מידי. ויזה: את הויזה להודו הוצאנו בבנגקוק באחת הסוכנויות ליד רחוב הקוואסן. ויזה להודו לחצי שנה עלתה 54$ (2180 באט). בשגרירות הודו בתאילנד הויזה עלתה קצת פחות (2100 באט=52$), אבל יש הרבה בירוקרטיה ולחכות בתורים אז עדיף כבר לעשות בסוכנות.


ויזה רגילה תקפה לחצי שנה מיום ההוצאה. לא הרבה יודעים, אבל אפשר לעשות ויזה להודו לשנה. פשוט לסמן בטופס הבקשה שאתם רוצים ויזה לשנה, זה עולה קצת יותר אבל חוסך אח"כ לעשות ויזה חדשה. כדי לעשות ויזה חדשה צריך לצאת מגבולות הודו ולגשת לשגרירות הודו באותה מדינה. (הכי קל לסרי לנקה או לנפאל). אם עשיתם ויזה לשנה, אחרי חצי שנה צריך להגיע רק עד מעבר גבול כל שהוא ולהחתים את הדרכון. לוודא גם שזו ויזה שאפשר לצאת ולהיכנס להודו מספר פעמים. ההמתנה לויזה לוקחת בד"כ 4 ימי עבודה.

כרטיס טיסה מתאילנד להודו עלה לנו 250$ באינדיין ארליינס, חבר שלנו מצא טיסה מתאילנד להודו ב- 200$ דרך סרי-לנקה עם עצירה וכלכלה על חשבון חברת התעופה והיה מאד מרוצה – מומלץ. אפשרות נוספת לטוס מתאילנד להודו עם עצירה לשבועיים בבורמה.

אנשים שבאים לטיול ארוך במזרח ולא בטוחים בתאריך החזרה שלהם לארץ, אנחנו ממליצים לקנות כרטיס לכיוון אחד. זה חוסך את שינוי הכרטיס ועלויות השינוי (הלא זולות) בעיקר כשחלק מהחברות עושות בעיות עם השינויים. בתאילנד ובהודו יש סוכנויות נסיעות שמוכרות כרטיסי טיסה לארץ של כל חברות התעופה, והמחירים בד"כ יותר נמוכים מכרטיס הלוך חזור. במידה וקניתם כרטיס הלוך חזור חשוב לבדוק שאפשר לשנות את תאריך החזרה ואת יעד החזרה ומה המחיר לשינויים אלו.

כמה כסף לקחת: החישוב פחות או יותר הוא 500$ לזוג לחודש כולל מחיה והכול. כל אחד ורמת הבזבוזים שלו. יש אזורים יותר יקרים ואזורים זולים יותר אז תלוי גם איפה אתם מטיילים.
אין צורך להביא מהארץ כמויות של מוצרים, אפשר להשיג הכול סיגריות, שמפו, מוצרי היגיינה, טמפונים, משחת שיניים וכדומה.

בשדה התעופה בדלהי החלפנו 50$ לרופי. את הכסף מחליפים בסניף הבנק שבשדה התעופה וכדאי לבקש קבלה כי בעמדות התיירים שבתחנות הרכבת אפשר לקבל שירות רק עם הצגת קבלה של החלפת כספים מבנק, כדי לקבל כרטיסים ששמורים לתיירים ברכבות עמוסות. (בעיקרון אין שום בעיה ועדיף לקנות כרטיסים לרכבות בעמדות הרגילות, זה עוזר בעיקר בעונה העמוסה כשכל הרכבות מלאות).

במיין בזאר מקבלים שער טוב יותר מאשר בבנק. שער הדולר היה 1$= 45 רופי שזה 4.5 שקל. כדי לקבל מושג על המחירים בהודו, 100 רופי זה 10 שקל בממוצע (צריך להוריד 0) אבל רצוי תמיד לחשב בדולר.