נגה כותב\ת "פרייזר איילנד / נגה עמית - כשביקשו ממני להחליט איזה אי הכי אהבתי, לקח לי בדיוק שלוש שניות להחליט. בקצה השמיים ובסוף המדבר, על חופה המזרחי של יבשת אוסטרליה, מצוי לו גן עדן בדמות אי החול הגדול בעולם. מדובר ב - 123 15X קמ"ר של מדבריות קטנים, יערות גשם, יותר מארבעים אגמי קריסטל והמון חופים עוצרי נשימה. מכוניות לא נכנסות לאי הזה, וכדאי להצטייד ברכב 4X4 כדי לא לשקוע.


הגעתי לאי בטיול מודרך שיצא מ Noosa, אחת מעיירות החוף הקסומות של אוסטרליה. המיניבוס הכחול היווה כור היתוך של ילידי אנגליה, הולנד, נורווגיה, גרמניה וקנדה, חבורה קטנה ונרגשת, בדרכה לעבור גיבושון של שלושה ימים מסעירים. בדרך עברנו ב- Rainbow beach, שנקרא כך על שום תלוליות החול הצבעוניות שבו, או במילים אחרות: מצפה רמון, רק עם מבטא אוסטרלי. אחרי טבילת בוקר קצרה במים הצלולים של הפאסיפיק, שכללה מלחמת מים ראויה (אל דאגה – ייצגתי את צה"ל בכבוד) המשכנו אל היעד האמיתי: Fraser island.

הגענו לאי והתחלנו את המסע הרגלי. המסע הזה כלל רבע שעה הליכה ביער גשם אמיתי, בו מרוב עצים לא רואים את השמיים, ועוד רבע שעה הליכה בתוך מדבר חולי ולבן, שמזכיר ציורים נבחרים מהנסיך הקטן. בקטע הזה הגעתי למסקנה שעם כל הכבוד להתחברות לאדמה – נעליים הם רעיון מצוין. אחרי כל ההליכה הזאת הגענו, מבלי להגזים, לשדרג, או להיסחף, אל אחד המקומות הכי יפים שראיתי בחיים.

דמיינו: מצד אחד דיונה ענקית, מצד שני יער ירוק, ובאמצע מדרון שמגיע על תוך אגם צלול כמו ראי. עכשיו דמיינו שיש לכם גם גלשן.

בשעתיים שאחר כך הסתובבתי עם עיניים אדומות כמו נרקומן, ובשבועיים שאחר כך עוד נשרו ממני במקלחת ערימות של חול עד שהתחלתי לחשוב שאולי אני מייצרת אותו. הכל היה שווה בשביל אותן שלושים שניות של גלישה מהירה מראש הגבעה אל תוך המים. שלושים שניות אמרתי? תכפילו את זה בחמש עשרה, שזה מספר הפעמים ששרירי הרגליים החזיקו מעמד בטיפוס על הגבעה (כי לטפס על דיונת חול זה כמו לרקוד טנגו – צעד קדימה, שנייים אחורה).

אז מה עוד אפשר לעשות בפרייזר איילנד?

אפשר לקפוץ לתוך בורות ענקיים של חול – אני, שהחלום הכי גדול שלי זה ללמוד לעוף, הייתי מאושרת לזנק מגובה ארבעה מטרים אל נחיתה הרכה ומפנקת, ולהמשיך להתגלגל בתוך החול עד הקרקעית (טיפ לחיים: בסיטואציות שכאלה מומלץ לסגור את הפה)...

אפשר ללכת בתוך יער גשם אמיתי, להריח את אלפי הזנים השונים ולהרגיש את הלחות הקרירה על הפנים...

אפשר לשחות בתוך אגם עם נקיים לחלוטין. שנייה לפני שעמדתי לשים על עצמי קרם הגנה (כיאה לבחורה שהפנימה את המושג "חכם בשמש"), קפץ עלי המדריך בהסטריה, שמה אזהם את המים...
אפשר לחילופין לשחות בתוך אגם עם מי תה טבעיים ,וכן, אפשר גם לשתות אותם. באופן אישי נשארתי נאמנה לקפה היומי שלי...

אפשר לארגן מסיבת ריקודים לאורו של ירח מלא...

אפשר ללכת על חול רטוב שמשקף את הצבעים של השקיעה...

אפשר, כמה שעות מאוחר יותר, לראות זריחה שעולה מתוך האוקיאנוס...

אפשר לנפנף לשלום לכל האנשים בדרך וכיאה למנהג המקומי גם לקבל נפנוף בחזרה (כי על האי הזה – נפנוף הוא אמירת שלום)...

אפשר לראות דינגו... ונחשי ים... וציפורים... ועקרבים... ולטאות...

אפשר לשחק כדור עף בתוך ג'אקוזי טבעי – "בריכות השמפניה" שבצד הצפוני של האי...

אפשר לשבת על צוק ולספור כרישים וצבים בתוך המים. במשחק שלי ושל כריס הנורווגי מקבלים שתי נקודות על צב וחמש על כריש (המנצח מקבל טרופית)...

אפשר לשפשף את החול בלילה ולראות בו מליון כוכבים (או ליתר דיוק פוספטים, אבל לא נהיה קטנוניים)...

ואפשר לטפס לנקודת תצפית על כל האיזור ובפעם הראשונה בחיים לדעת, בבטחון חסר ספקות, שיש אלוהים. כי אין שום צייר שהיה יכול לצייר את זה.